אבחון הבנה אימהית אמפטית 

בעשורים האחרונים מתרחב ומעמיק הידע הנצבר על הקשר בין האם לילדה. מחקרים רבים מתעניינים במשתנים המנבאים את מידת ביטחונו של הילד בהתקשרות עם האם, אחרים עוסקים בהשלכות של טיב הקשר על התפתחות הילד. טיב ההתקשרות מהווה גורם חשוב ביכולתו של הילד להסתגל לסביבתו, בהשפיעו על התפתחותו החברתית, הרגשית והשכלית. ( Fonagy, Steele, ,Steele, Moran & Higgitt, 1991 )

חשיבות ההתקשרות הולידה צורך לבחון מהם המשתנים שיכולים לנבא התקשרות בטוחה אצל תינוקות. המחקר המתפתח החל לחשוף את הקשר בין חווית הילדות של האם לקשר שהיא בונה עם תינוקה. מיין וגולדווין (Main & Goldwin,1990 in Fonagy et al, 1991) מצאו קשר בין הייצוג של האם את חווית ההתקשרות שלה עצמה, לבין דפוס ההתקשרות של ילדה. לפי ממצאיהם ניתן לנבא, כי לאם המסוגלת לתאר את ההיסטוריה של יחסיה בצורה מאורגנת , מאוזנת ופתוחה, יהיה ילד בעל התקשרות בטוחה.

פונגי ושותפיו (Fonagy et al, 1991) הרחיבו את גבולות המחקר, והראו כי הורים לילדים בעלי התקשרות בטוחה הנם בעלי יכולת רפלקטיבית, כלומר מסוגלים להבין את התנהגותם שלהם ואת התנהגות הזולת, תוך שהם מתחשבים במניעים נפשיים. הם מציעים כי ילד יוכל להיות בטוח אם יאמין כי מצבו הנפשי יובן על ידי ההורה ויניב תגובה הולמת מצדו. מחקרים נוספים הראו כי הורים לילדים בעלי התקשרות בטוחה מתארים את ילדם בפתיחות, מורכבות וקוהרנטיות וכן הם בעלי רגישות ותובנה כלפיו.

אופנהיים, קורן-קריא ושגיא השתמשו במושג "הבנה אמפטית" כדי לתאר את יכולתה של האם להבין את עולם החוויות הפנימי של ילדה. להבנה אמפטית מרכיב קוגניטיבי, היכולת להבין את החוויה ,וכן מרכיב רגשי, היכולת להיות אמפטי לחווייתו של הילד ולתת לו לחוש מוערך. הבנה אמפטית מערבת יותר ממעשים אמפטיים, זוהי הבנה רחבה יותר של צרכי הילד המשפיעה על כל מערך ההתנהגויות כלפיו.

פרוצדורת ההבנה האימהית האמפטית (MEUP), הנו כלי, שמטרתו לבחון האם אמהות לילדים בטוחים מסוגלות, יותר מאמהות לילדים לא בטוחים, להביט מנקודת מבטו של ילדם והאם הן מדויקות יותר בתיאוריהן. לעומת כלים אחרים בהם התבקשו האמהות לתאר את ילדם באופן רחב, כאן הן מתבקשות להגיב למספר קטעי וידיאו מסוימים, אשר מאפשרים להן להתייחס לפיסה מהחיים האמיתיים. במחקר נמצא קשר בין דפוס התקשרות בטוח של הילד לבין הבנה אימהית אמפטית, העולה מניסיונות האם להבין את התנהגות ילדה, במסגרת מקבלת וקוהרנטית. Oppenheim et al, in press ) ).


ניתוח הראיון עפ"י הסולמות
1. ה MEUP מציג 10 סולמות לניתוח טקסט:

א.התמקדות בילד- יכולת האם לשמור על התמקדות בילד, ולא לגלוש לסיפורים על עצמה.

ב.תובנה למניעי הילד-ניסיון להבין מחשבות ורגשות, אשר יכולים להסביר את התנהגות הילד.

ג.פתיחות וגמישות מחשבתית- פתיחות למידע העולה מן הסרט.

ד.איזון ומורכבות בתיאור הילד - יכולת האם לתת תמונה אמינה ומאוזנת, לא חד צדדית.

ה.נפרדות- הילד נתפס כאדם נפרד, בעל צרכים ומאווים, השונים ואף סותרים מאלו של האם

ו.קבלה ואמונה בכוחות הילד- קבלה של כל טווח התנהגויות הילד.

ז.עושר ההתייחסות- תגובות עשירות, כך שאפשר לראות תמונה חיה של הילד.

ח.קוהרנטיות מחשבתית-פיתוח רעיונות בצורה עקבית ונינוחה.

ט.כעס- האם מדברת על הילד בכעס.כעס שחווה בזמן הראיון עצמו.

י.דאגה- דאגה לילד, כנושא החוזר בראיון.


סווג האם
את האמהות אפשר לסווג ל-4 דפוסים עיקריים המתחלקים גם הם לתתי- דפוסים:

א. אמהות אמפטיות ומאוזנות (Balanced)- מסוגלות לראות מנקודת המבט של הילד, להבין מה חשב ומדוע. הן נותנות תמונה מורכבת ומאוזנת של הילד, כמו גם שלהן, ומציגות תמונה רב ממדית, בה נתן מקום לחלקים שלילים בצד חיובים. דיבורן קוהרנטי, הן פתוחות לגבי הנראה בוידאו , ומתייחסות לילד בקבלה ואמונה בכוחותיו.
4 דפוסי אמהות מאוזנות:

חמות- המדברות על ילדם ברגש.

דידקטיות-מדגישות היבטים קוגניטיביים ומעשים.

שמורות, ענייניות-דיבורן לאקוני, ממוקדות בעניין.

רפלקטיביות, בעלות תובנה-בעלות יכולת גבוהה לרפלקציה.


ב. אמהות לא אמפטיות

אמהות חד צדדיות (One-sided)-בעלות תפיסה ברורה על הילד, שלא משתנה כאשר הן צופות בסרט הווידאו. התיאור של הילד ושל עצמן אינו קוהרנטי ומלא סתירות, הן מציגות תמונה חד צדדית של ילדן, מתקשות להישאר ממוקדות בילד וגולשות לספר על עצמן.

סוגי אמהות חד צדדיות-
מוצפות-מדברות הרבה בצורה אסוציאטיבית ומתקשות להתמקד.

מעוותות, עושות אידיאליזציה- בעלות דימוי אידיאלי של ילדן, לא מזכירות קשיים, אך לא מסוגלות לספק דוגמאות לדברים הטובים

עוינות-מפגינות דחייה וחוסר אמונה כלפי הילד, תופשות אותו כ"רע"

מתסכלות-מראות תובנה ללא אמפטיות.

ג. אמהות חסרות מעורבות רגשית (Disengaged)-לא מסוגלות או מעונינות להבין את מניעי ילדן, הן בעלות תשובות מוגבלות , מתקשות בדיבור על רגשות ובמתן דוגמאות וכן עלולות להפגין עוינות כלפי המראיין ושאלותיו.

ד. אמהות מעורבות (Mixed)- אינן מראות דפוס מסוים של דיבור, אי אפשר לקבוע איזה דפוס דומיננטי.


ביבליוגרפיה
Fonagy, P., Steele, H., ,Steele, M., Moran, G.S., & Higgitt, A.C. (1991). The capacity for understanding mental states: The reflective self in parent and child and it significance for security of Infant. Mental Health Journal,13, pp.200-217.

Oppenheim,D., Koren-Karie, N., & Sagi, A. (in press). Mothers? empathic understanding of their preschoolers? inner world: Relations with early attachment. The International Journal of Behavioral Development